הפקת עיתונים - סטודיו אבישיד
תוכן כתיבת מאמרים

כתיבת תוכן שיווקי תוך שימת דגש על שימוש במילות מפתח רלבנטיות לקידום אורגני | כתבות תחקיר | ראיונות אישיים | פרופיל אישי

עו"ד בתיה בראף-מליכזון,
נבחרה כאחת מהנשים המשפיעות בעולם הנדל״ן

ראיון עם עו"ד בתיה בראף-מליכזון, שותפה בכירה במשרד הררי טויסטר ושות’

מאת: מירב אבישיד וקרן חיות
מגזין הבלוק

עורכת הדין בתיה בראף מליכזון היא שותפה בכירה במשרד הררי טויסטר ושות’, המתמחה בתחום המוניציפאלי, בתכנון, בנייה ונדל”ן. מדי שנה, באופן קבוע, מדורג משרד זה על ידי ‘Duns100. ו-B.d.i כאחד ממשרדי עורכי הדין המובילים בתחום.

כיצד הגעת לתפקידך הנוכחי?
“מאז ומתמיד נמשכתי לעולם המשפט. אהבתי להשתמש ביכולותיי ולהביאן לכדי ביטוי בייצוג אנשים. אל עולם הנדל”ן ואל תחום התכנון והבנייה נשאבתי תוך כדי ייצוג של מוסדות ושל גופי תכנון במשך שנים רבות. ההתמקצעות בתחום המקרקעין והניסיון רב השנים שצברתי בנושאים כגון תכנון, רישוי, תשתיות, מיסוי מוניציפאלי והכרת התנהלות הרשות מבפנים, כל אלה היוו עבורי ארגז כלים וכלי עבודה, והם שימשו אותי בייצוג מוצלח של לקוחות ממגוון קשת הנדל”ן, לקוחות פרטיים כמו גם לקוחות ציבוריים”.

מהם האתגרים המשמעותיים שעברת ושאת עדיין עוברת בדרך?
“אתגרים ליוו אותי מאז ומתמיד. ראשית, בשל היותי אישה שהגיעה לתחום הזה כעורכת דין צעירה, חוויתי מציאות של עולם גברי, שמטבעו עסוק יותר במראה של נשים במקום לעסוק בעשייה שלהן. לכן, היה חשוב לי להוכיח את עצמי בזכות כישוריי המקצועיים, והקידום שלי היה בזכות עבודה קשה והודות לצבירת הישגים והצלחות.
גם כבעלת משפחה מצאתי את עצמי לא פעם מתחבטת בדילמות של ממש, שחייבו ויתורים על זמן איכות עם המשפחה לטובת הקריירה. אני תמיד מנסה לאזן זאת ולהשלים שעות בסופי שבוע ובחגים לטובת התא המשפחתי”.
תחום הנדל”ן הוא תחום לא פשוט. ברובו, הוא מנוהל ע”י גברים. 

האם חווית קשיים בשל היותך אישה?

“בפירמה שלנו, הררי, טויסטר ושות’, יש שש שותפות, וכולן אימהות ונשות משפחה, שפילסו דרך בעולם גברי. לעולם הנדל”ן הגעתי בזכות הידע ובזכות המקצועיות שלי. הודות לכך, ועל אף שעולם זה מנוהל על ידי גברים, אני, כאישה, זכיתי לחיבוק ולפרגון. לאור ניסיוני, שמי ידוע ומוכר ואני זוכה להערכה”.

הדרך להצלחה מלווה בטעויות. תני טיפ מנצח ממה יש להיזהר?
“תמיד יש לזכור, שבסופו של דבר כל עשייה קשורה ביחסי גומלין בין אנשים. הצלחה וקידום הם, בין השאר, פרי תולדה של אינטראקציה בין אנשים. לכן, אני מוצאת חשיבות מהמעלה הראשונה ביחסי אנוש טובים, שבעיניי יש להם משקל לא פחות מהמשקל של התמקצעות ושל מצוינות”.

מהזווית המקצועית שלך, מהם הפתרונות המיידים שיובילו לשינוי בתחום הנדל”ן?
“לדעתי, יש לשלב בין פתרונות סטטוטוריים לבין פתרונות מעשיים. בתחום הסטטוטורי יש לפשט את הבירוקרטיה ולגרום לרשויות השונות להעביר תכניות מפורטות תהליך של אישור מהיר, לתכנן תכנון ארוך טווח של תכניות כוללניות או תכניות מכוח סעיף 23 לתמ”א 38. הדבר יאפשר ודאות תכנונית והכרה מראש של מדיניות פריסת התכנון והבנייה של כל ועדה מקומית בארץ, גם כשמדובר בבנייה חדשה, ובעיקר כשהדבר נוגע לתחום ההתחדשות העירונית, פינוי-בינוי ותמ”א 38.
“לפני שיזם או דייר נכנסים לפרויקט, הם אמורים לדעת מראש מה הן זכויות הבנייה במקרקעין, ומה מותר או אסור לבנות במרחב התכנון המבוקש. אין זה נכון שהדברים יתבררו בדיעבד או תוך כדי קידום ההליך התכנוני.
“בתחום המעשי, יש להזרים לענף הבנייה כוח עבודה איכותי. יש להחזיר עטרה ליושנה ולחזק את מעמד ”הפועל העברי”. יש לסווג את ענף הבנייה כעבודה מועדפת לחיילים משוחררים ולאפשר לחבר’ה טובים להתקדם בענף תוך מתן מענקים ותגמול הולם.
כמו כן, יש לצמצם סיכונים ומחדלים מקצועיים של בנייה, זאת על ידי הכשרה מתאימה ועל ידי אמצעי פיקוח ובקרה נאותים”.

אם בתפקיד שר הבינוי הייתה מכהנת אישה, כיצד, לדעתך, היו נראים הדברים?

“גברים מטבעם הם הרבה יותר מחוספסים אין להם את הרגישות להיכנס למקומות שנשים מטיבות “לשחות” בהם.
“בסיטואציות מורכבות נשים מתחברות טוב יותר ומסוגלות לתפקד ביעילות בתחומים שונים בו זמנית. לדוגמה, שרת בינוי הייתה יכולה ליצור יחסי אמון טובים יותר בין הממסד לבין קבלנים ויזמים, שנוטלים על עצמם סיכונים כלכליים לא מבוטלים, לרתום אותם למשימה הלאומית של הגדלת היצע הדיור ולעשות זאת יחד, כשותפים, ולא רק לספור להם את “החור שבגרוש”.

איזו אישה מעולם העסקים את מעריכה?
“חברתי היקרה יעל ארד, הג’ודאית שזיכתה את ישראל במדליה אולימפית. יעל היא אשת עסקים מצליחה. היא תרגמה לעולם העסקים את הנחישות ואת ההתמדה שאפיינו אותה בעולם הספורט, וכיום היא עושה חיל. על אף עיסוקיה הרבים, הן בעולם העסקים והן כחברה בוועד האולימפי, יעל ממשיכה לתרום ולקדם”.

על כוס קפה עם...

“ד”ר ורה ויצמן, אשת הנשיא הראשון, הייתה ממקימי ויצ”ו, עליית הנוער, איל”ן ומרכזי שיקום לחיילים. במהלך חודשי הקיץ היא העמידה את ביתהּ לשמש כבית מרפא לילדים חולים. על אף הסגנון האלגנטי והאריסטוקרטי שאפיין אותה היא הגיעה לעיר רחובות, שהייתה אז חול וחול, כדי לתמוך בבעלה, הד”ר חיים ויצמן, הנשיא הראשון, וכדי לעזור בקידום הרעיון הציוני”.

דילוג לתוכן