לאחרונה, הודיעה משטרת ישראל, כי בשנת 2012 חלה ירידה של כחמישה אחוזים בעבירות רכוש ופריצה לעסקים ולבתים. אומנם, המשטרה מדברת על ירידה מינורית, אבל, זוהי ירידה משמעותית בפריצות לבתים ולעסקים, פחות בשל ההרתעה – שכן, העונשים קלים עד מגוחכים – ויותר בזכות שיטות המיגון המשוכללות שהתפתחו, לאחרונה, בארץ.

ואכן, אין ספק, שההתמודדות הסיזיפית עם פריצות לבתים ולעסקים, שלאחרונה הופכות למקצועיות ממש, נתונה בראש ובראשונה לסיכול הממוקד של חברות פרטיות (מוקדי השמירה השונים), ולפיתוח מגוון של טכנולוגיות האחרונות, שאותן נסקור בהרחבה בכתבה זו.

ראשית, בואו נחזור על הממצאים היותר פרטניים, שעלו בדו"ח הפריצות של המשטרה לשנת 2012: בתקופה האחרונה, מסתמנת תופעה של גניבת מחשבים ואייפדים. רוב הפריצות מתבצעות בלילה, בין השעות: 20:00 – 4:00. בבתים פרטיים הפריצות מאופיינות בכניסה דרך דלת הסלון, או דרך חדר צדדי. בבתי עסק הפריצות מתרחשות בעיקר בשעות הלילה ובשבתות וחגים, דרך הגג או דרך אתר שכן. הפריצות מאופיינות בוונדליזם, בעקירת סורגים ובשבירת חלונות. חשוב לציין, כי ב-96% מהאירועים, בהם מערכות האזעקה היו דרוכות, הפריצות נמנעו על הסף, או אופיינו בנזקים מזעריים, הודות לתגובתם המהירה של המוקד המבצעי ושל הסיירים.

"מערכת מיגון בלי מוקד, זה כמו פלאפון בלי כרטיס Sim"

ההבדלים בין מערכות האזעקה, משוכללות ככל שתהיינה, שאינן מלוות בשירותי מוקד וסיור, לא רק שהם אקוטיים, אלא הם אף קריטיים למיגון מפני פריצות.
שאולי גיטלמן (27), מנהל חטיבת המוקד ב"אגודת השומרים", מסביר: "להתקין מערכת מיגון ללא מוקד זה, לדעתי, כמו לקנות פלאפון בלי כרטיס Sim. פשוט כך. יש לזה כמה השלכות מרחיקות לכת, חלקן פסיכולוגיות, במונחים של הרתעה, חלקן אמוציונאליות, וחלקן ממש קריטיות למניעת פריצות. ראשית, עלינו להבין, שהפורצים של היום הם לא כמו הפורצים של לפני עשור ואפילו לא כמו אלה של לפני שנתיים. נגמרו הימים בהם מישהו שרוצה לגנוב מגיע לשכונת יוקרה, בוחר לו איזה בית חשוך, והופ, הוא כבר עם מפתחות המכונית מחוץ לוילה. ממש לא! היום הפורצים מתוחכמים. הם עורכים תצפיות, הם יודעים בדיוק איזו מערכת מיגון יש לכם, והאם אתם מחוברים למוקד או לא".
ואיך זה עוזר למנוע פריצות?
"קודם כול, ברבים מן המקרים פורץ, שיודע שיש חיבור של האזעקה למוקד, מוותר לגמרי על הפריצה לבית. הוא יודע שהוא נמצא בסכנה. שנית, גם אם הוא החליט לפרוץ, טווח הזמן שלו מתקצר. הוא יודע, שהוא לא יכול לשהות בבית יותר משתי דקות. מבחינה טכנית, גם אם הוא החליט לפרוץ, אין לו זמן לגנוב יותר מדיי. אני גם מתייחס לאלמנט האמוציונאלי: כל דייר מעדיף, שהפורץ יישאר אצלו בבית כמה שפחות זמן".
גיטלמן, הוא נכדו של מייסד "אגודת השומרים" המיתולוגית, החבורה הערכית של אלכסנדר זייד, יואל משה סלומון וחבריהם, ששמרו על המושבות מפני פעולות תגמול. החברה, המנוהלת כיום על ידי האב והדוד, חוגגת השנה 80 שנות פעילות. היא שינתה את פניה ויש בה מחלקות רבות, אך "עניין האבטחה, הוא מעבר לפורמט עסקי, הוא ממש מורשת", כפי ששאולי מקפיד לומר. גיטלמן הוא קצין יוצא יחידה מובחרת בצה"ל ויודע מהן מערכות אבטחה משוכללות, והוא מקווה ליישם את חלקן גם בחברת "אגודת השומרים". "אנחנו נמצאים במאבק, ליתר דיוק במלחמת מוחות, בינינו לבין הפורצים. אנחנו כל הזמן מתחדשים. כל הזמן. והם כל הזמן מנסים להדביק אותנו. זוהי פשוט מלחמה, וברור לנו מי הטובים ומי הרעים בסיפור הזה. כל מהותנו היא, בעצם, לתת שירות טוב ללקוח, ושלא יפרצו לו את הבית או את העסק. זה המוטו שלנו. שירגיש בטוח. בכך אנחנו משקיעים את כל מרצנו. ממש כך".

הלילה, לילה לילה
אבל, גם אם אתם מפעילים את מערכת האזעקה בשעות הלילה וכשאינכם נמצאים בבית, ואולי אתם גם מחוברים למוקד, זה עדיין לא אומר, שהבית שלכם בטוח.
רפי סויד מנכ"ל קבוצת "מוקד אמון", המתמחה במתן שירותי מוקד וסיור ובהתקנת מערכות מיגון, מסביר: "כשהפשיעה גוברת וכשפריצות לבתי מגורים ולעסקים הפכו למכת מדינה, כדאי להיות מודעים לשיטות הפעולה החדשות של הגנבים, שמצאו את נקודת התורפה במנגנון האבטחה הביתי: שעות בין הערביים. התוצאה: "עקיצות" מהירות, חדות וכואבות. ב"שכונות המטרה" של כנופיות גנבים למיניהם אין דייר שלא יודע את הכללים: ממגנים את הבתים, מקפידים לנעול דלתות, מפעילים אזעקה בבוקר, כשיוצאים לעבודה ובמשך הלילה. בקיצור, עושים הכול כדי להיות מוגנים וכדי להבטיח את שלום רכושנו. הכול? לא בטוח.
בואו נחזור לשעות הערב המוקדמות, שעות ה"שאננוּת" של כולנו. דיירי בתים פרטיים, המגיעים בערב הביתה לאחר יום העבודה, נוהגים לשהות בחצר האחורית, או בחדר הסבה עורפי עם בני המשפחה, או עם אורחיהם. ובעיקר, הם לא מצפים בשעות כאלו לאורח לא-קרוא. בדיוק את חלון הזמן הזה זיהו כנופיות הגנבים, והן מנצלות אותו עד תום. התופעה הולכת ומתגברת, ואיתה עזות המצח של הגנבים, שאינה יודעת גבול. אלה אימצו לעצמם שיטה קלה להתגנב לבית ולהימנע מהתמודדות עם מערכות המיגון המשוכללות ועם סיירי המוקד".
איך הם עושים את זה?
"השיטה פשוטה: גנבים זריזים מנצלים את ההזדמנות הזו, כשמערכת האזעקה אינה דרוכה והדיירים אינם ערניים, חודרים לבית מחלקו הקדמי, ישירות לחדר השינה של ההורים – ואם הם מרגישים בטוחים, גם לחדרים נוספים – וגונבים מכול הבא ליד. הביצוע מקצועי ומהיר. חוליית גנבים כזאת מורכבת, לרוב, מנהג מילוט, תצפיתן ופורץ או שניים. החוליה סורקת את שכונת המגורים ובוחרת את הקורבן הבא. הגנבים מאתרים נקודת פריצה מוסווית ונוחה, מכינים ומאבטחים את דרך המילוט, ועוטים על ידיהם כפפות או גרביים, כדי לא להשאיר טביעות אצבע. השלל, לרוב, הוא תכשיטים, מזומן וחפצים יקרי ערך. היעד המועדף, כבר אמרנו, חדר השינה של ההורים. משך הביצוע: דקה עד שתיים".
ניתן להתגונן בכלל?
"בהחלט, ניתן להתגונן. רוב מערכות המיגון ההיקפיות מאפשרות הפעלה של מערכת האזעקה גם בשעות הערב. לצורך כך, בוחרים במצב ההפעלה 'בית', המאפשר לדיירי הבית חופש תנועה מוחלט בבית אך, בו בזמן, מגן על הפתחים באזורים, שבהם אין תנועה. יש לזכור, שגם כאשר הם מנסים את מזלם בשעות שבהן אנו בבית, גנבים הם עדיין 'גנבים בלילה', ולעולם לא יחפצו להתגלות. לכן, צריך לחסום בפניהם את אפשרות החדירה הנוחה לבית. מערכת מיגון מותאמת לתופעה זו תגרום להם לוותר על 'הסיכון המקצועי' ולחפש טרף נוח יותר".

מה חדש? ממצלמות אנליטיות ועד למיסוך ערפל
כפי שכבר הזכרנו, הפורצים של היום חכמים מבעבר. הם עורכים תצפיות, הם יודעים לאן הם נכנסים, ונערכים לכך בהתאם. עד לפני כמה שנים חשבנו, שמיגון הבית מתמקד באיזו מצלמת אבטחה בשחור-לבן, שמראה איזה גוש שחור מהלך ואיזו אזעקה שמעירה את כל השכונה, גם כשסתם חתולה החליטה לטייל לה בחצר. היום, זה ממש לא כך.
יאיר חגבי, הבעלים של "מיגון וביטחון" מסביר, יותר ויותר מבנים ציבוריים, עסקים ובתים פרטיים מצוידים במערכות מיגון חכמות, כגון: מערכות אזעקה, מצלמות אבטחה, התקשרות למוקדי אבטחה וכד’… וטוב שכך. יחד עם זאת, עדיין מתבצעים פריצות, מקרי שוד ואלימות. ברוב המקרים, האמצעים הללו מתריעים על האירוע, ואז נדרשת התערבות אנושית, שבדרך כלל מגיעה למקום האירוע כעבור 10 דקות, לפחות.
דקות ראשונות אלו הן הדקות הקריטיות אותן הגנב מנצל כדי לקחת את הפריטים בעלי הערך הגבוה ביותר ולהימלט בטרם הגעת כוחות הביטחון.
כאן, מחולל הערפל BANDIT נכנס לפעולה ובתוך שניות הוא ממסך את המקום בערפל סמיך מאוד על מנת לסמא את עיניו של הפורץ ולמנוע ממנו, ככל האפשר, את ניצול הזמן שבין אתרעת הפריצה ועד להגעת כוחות הביטחון. כך, מצטמצם הנזק, הנגרם מהפריצה, למועט שבמועט.
מחולל הערפל BANDIT הוא מערכת המייצרת ערפל סמיך מאוד תוך זמן קצר ביותר: 28 קוב/שנייה. למשל, חדר בגודל 20 מ”ר בגובה תקרה של כ- 2.8 מ’ יתכסה בערפל סמיך תוך 2 שניות, עד כדי כך שלא ניתן יהיה לראות אובייקט ממרחק של כ- 25 ס”מ.
ארז עזרא, מנכ"ל חטיבת המוקד ב- "G4S ישראל", חברת האבטחה והמיגון הגדולה ביותר בישראל, מסכם את הדברים ומסביר למה יש כאלה, שעדיין אינם מבינים, מדוע חברות המוקד והאבטחה נחוצות מאוד: "חברתנו, המחזיקה עשרות אלפי מנויים, יודעת לומר בוודאות, כי ישנן בעיות לא פשוטות בשכנוע אנשים, שההתחברות למוקד אבטחה תורמת תרומה עצומה לשלוות הדייר ולרווחתו. לצערי, למרות עבודת הקודש שעושה משטרת ישראל, היא לא יכולה לענות – גם מבחינה תקציבית – על כל הצרכים בענייני אבטחה ומיגון. והדברים ידועים. חברות המוקד נותנות את המענה הזה תוך שיתוף פעולה מלא עם המשטרה. כמו כן, חברות הביטוח אינן יכולות להפיג את חששותיהם של בעלי דירות פרטיות ושל בעלי עסקים מפני פריצות. ישנם חפצים, שגם אם חברת ביטוח תשלם למבוטח את מלוא ערכם הכספי – ואנחנו יודעים, שזה לא תמיד כך – היא לעולם לא תהיה מסוגלת לפצות בגין ערכם הרגשי העצום. ובאופן דומה, כשמדובר בפריצות ובגניבות מבעלי עסקים, חברת הביטוח, בדרך כלל, לא תשלם על אובדן הרווחים, שנבעו כתוצאה מההשלכות הנילוות לפריצה, אלא היא תפצה רק בגין המלאי שנגנב, וגם זאת לא אופן מלא, שכן יש השתתפות עצמית של המבוטח".