הפקת עיתונים - סטודיו אבישיד
תוכן שיווקי

כתיבת תוכן שיווקי תוך שימת דגש על שימוש במילות מפתח רלבנטיות לקידום אורגני | כתבות תחקיר | ראיונות אישיים | פרופיל אישי

קבוצת G4S ישראל

הרבה יותר ממוקד

ארז עזרא (38), מנכ”ל חטיבת המוקדים בקבוצת G4S ישראל, שהיא חלק מתאגיד האבטחה הגדול בעולם G4S, מסביר למה לנו לבחור במוקד גם אם יש לנו ביטוח, איזה חידושים יש בתחום ואיפה המשטרה נמצאת בכל הסיפור. ריאיון

מאת: אודי שבח | מוסף מיגון, מצורף לישראל היום

ארז עזרא (38), מנכ"ל חטיבת המוקדים קבוצת G4S ישראלארז עזרא (38), מנכ”ל חטיבת המוקדים בקבוצת G4S ישראל, תאגיד האבטחה הגדול בישראל, הזכור כ”חברת השמירה” ו”מוקד 99″ והשייך היום, ברובו, לתאגיד האבטחה הגדול בעולם G4S, החל בעת לימודיו כסטודנט למשפטים את עבודתו בקבוצה כמוקדן ב”מוקד 99″. על ארז אפשר להגיד בביטחון, שהמוקד זורם בעורקיו. הוא צמח מלמטה וביצע שורה ארוכה של תפקידים בחברה, ואין ספק, שבשל ניסיונו הרב ניתן ללמוד ממנו רבות על התחום העוסק בביטחון היקר לנו מכל: משפחתנו ורכושנו.
משטרת ישראל עושה עבודה נפלאה בתחומים מגוונים: פח”ע (פעילות חבלנית עויינת), במישור הפלילי ועוד. המשטרה באמת עושה עבודת קודש. אבל, כמו במשרדי ממשלה אחרים, התקציב של המשטרה מוגבל, ולכן הפריסה שלה וההיענות לכל התחומים, שעליהם היא מופקדת, אינן מלאות, וגם בלתי אפשרי לתת להן מענה מלא. מכאן, בעצם, נולדו חברות המוקד, שנתנו מענה ללקוחות הקטנים, המעוניינים באבטחה ובמיגון, ולעיתים אינם מקבלים את המענה המירבי מהממסד.
חברות המוקד הן, למעשה וזה חשוב מאוד – הגופים הנותנים מענה משלים, שעובד בשיתוף פעולה מלא עם משטרת ישראל ובעידודהּ המלא. רק כאשר המוקד אכן מזהה פריצה מגיעה המשטרה ומבצעת את ההשלמה הנדרשת. אבל, אני מוכרח לציין, שרק חברות מוקד רציניות מסוגלות לתת מענה. חדשות לבקרים, קמות כל מיני חברות קיקיוניות, המציעות שירות במחירים מאוד נמוכים, מחירים ממש לא ריאליים, ולדעתי, לא בטוח, שהן יכולות לתת את המענה הראוי ברמה הבסיסית, לא כל שכן מענה ברמה גבוהה. חברת G4S, משום היותה חברה גדולה, ערוכה לתת מענה בפריסה הרבה יותר רחבה ברחבי בארץ, גם באיזורים מטווחים, כפי שחווינו, לצערנו, בשנים האחרונות בדרום הארץ ובצפונה. זאת בשל העובדה, שיש מערכות גיבוי במרכז הארץ. מערכות אלו בחברה מאבטחות את אספקת השירותים גם בעתות חירום.
אם יש ביטוח, למה צריך מוקד?
“רבים שואלים, וחשוב להבהיר זאת, אם יש לנו ביטוח, לשם מה צריך מוקד? יש לכך מספר תשובות חשובות מאוד: כמו שאתם מבינים, לא בכל מקרה הביטוח יכיר בתביעה. רבות מחברות הביטוח עלולות לבוא בתלונות על אי-עמידה בתנאי הפוליסה וכד’, כך שאת הכסף לא תמיד מקבלים. ולא זו בלבד, אלא שגם אם אכן עמדתם בתנאי הפוליסה, הרי אף פעם לא מקבלים מאה אחוזים מהתביעה, כי תמיד תהיה השתתפות עצמית.
ברוב המקרים, בנוגע לעסקים, למשל, הביטוח אינו מכסה אובדן רווחים. לדוגמה, אם גנבו לך את המלאי שהכנת לקראת פסח – שזו עונת מכירות מעולה, “העונה הבוערת” – חברת הביטוח אולי תחזיר את שווי המלאי, אבל לא תפצה על אובדן הרווחים בתקופת המכירות שהלכה לאיבוד. דבר נוסף, שלדעתי הוא מאוד מרכזי: ישנם מקרים, שבהם לדברים יש ערך מוסף, ששום חברת ביטוח אינה יכולה להחזיר אותו. אני לא מדבר רק על חפצי אומנות, אלא אפילו ובעיקר על חפצים בעלי ערך רגשי רב, בין אם אלו תמונות משפחתיות, מחשבים או איי-פדים, המכילים חומר חשוב רב וכו’. לזה הביטוח לא נותן מענה. ושוב, יש לשים לב היטב: לא מדובר כאן על זה או על זה – כלומר, או על ביטוח או על מוקד – אלא על שתי האופציות ביחד, כי הן משלימות האחת את השנייה.
האם קיימים חידושים בתחום?
“אין ספק, שחלה התקדמות טכנולוגית רבה בעולם, בכל התחומים, בכלל, ובתחום האבטחה והמיגון, בפרט. הדבר הבולט והמרכזי ביותר הוא הפשטות שבאה עם התיחכום: אם פעם כל מערכות האזעקה הצריכו חציבה ועבודת התקנה מורכבת, הרי שכיום רוב המערכות הינן אלחוטיות ומשך התקנתן, אם היא התקנה מקצועית, לא יעלה על שעה עד שעה וחצי, בלי לכלוך ועם אפקט פריסה רחב יותר. כמו כן, כל עניין הצילום עבר מהפכה מאוד משמעותית, בעיקר מהבחינה הטכנולוגית. אם עד היום רוב המערכות היו אנלוגיות, הרי שעתה חל מעבר למערכות IP. המשמעות של זה היא פריסה הרבה יותר רחבה, אפקט צילום איכותי ביותר וכדומה”.
אחת הטענות המרכזיות נגד חברות המוקד היא, שהן לא נותנות מענה לפריצה חפוזה.
“זו הערה במקום. למרות, שבחברות גדולות, בייחוד בחברה כמו G4S, לעיתים יש מענה תוך 3-5 דקות. אבל, אין ספק, שלעיתים זה לא ריאלי. למשל, כשמדובר באיזורים מבודדים. אני יכול לציין נתון אמפירי בדוק: פורצים שיודעים, שהבית מוגן על ידי חברת מוקד, במרבית המקרים, בצורה גורפת, פורצים לבית אחר, שאין לו מוקד. אז יש כאן את אלמנט ההפתעה, ללא ספק. יחד עם זאת, כמו בכל דבר, אין תמיד מאה אחוז”.

דילוג לתוכן